זוגיות - מה גורם למשיכה בינאישית בין אנשים?

מי סביר שיישאר רווק? סטטיסטית יש 3 קבוצות המאופיינות ברווקות...

מה גורם למשיכה בינאישית בין אנשים?

משיכה פיזית- חלק נכבד מבחירתנו בכלל ובפרט לבחירת בן/ בת זוג. מחקרים מראים שסכמות החשיבה שלנו עובדות כך שאנו משייכים תכונות טובות לאנשים הנראים טוב וההיפך, נוסף ככלל אנשים נמשכים לאנשים שבעינם נראים טוב.
דמיון בתפיסת עולם' בערכים- אנשים נמשכים לאנשים הדומים להם בדעותיהם, בערכיהם. כאשר אנו נמצאים עם אנשים הדומים לנו, קל יותר לפתח את האינדיבידואליות שלנו- אנו לא צריכים להיות במאבק על כל דבר.
קרבה גיאוגרפית- קל להימשך לאדם שאפשר לפגוש אותו מאשר לאדם רחוק. לאנשים היום, שלא כמו בעבר, יש אפשרות מגוונת לבחור את סגנון החיים הזוגי שלהם בעוד שבעבר מרבית האנשים שרצו לחיות כזוג היו צריכים להתחתן.

רווקות- מצב משפחתי שבו אדם לא היה נשוי ואיננו נשוי. על פי התיאוריה של אריקסון השלב ה-6 מדבר על אינטימיות מול בדידות. הרווקות לדעתו נתפסת כמצב של כישלון/ של חסר. אבל לטוב ולרע מספר הרווקים בעולם נמצא בעליה מתמדת וגיל הנישואין עולה, כלומר אנשים לא תופסים את הרווקות כחסך או ככישלון. הסיבות לכך רבות- אחת מהן היא הרצון והיכולת לעצמאות- אישה לא חייבת בן זוג כדי לנהל לעצמה חיים, כלומר התפקידים שבגללם מיהרו ליצור זוגיות, כיום אינם רלוונטיים. סיבה נוספת היא קריירה והשכלה- אנשים דוחים את הכניסה למחויבות יותר משום ששנות הלימודים מתארכות. עוד סיבה דומיננטית היא שיש יותר חופש מיני- לא צריך להתחתן כדי להשיג מין. אנשים שחיים לבד הם בדרך כלל חופשיים בהחלטותיהם ובבחירותיהם כי אינם צריכים להתחשב באחרים. חוקר בשם Stein עשה ראיונות לאנשים רווקים בטווח הגילאים של 22-62 ומצא שרובם מדווחים על שביעות רצון גבוהה ממצב הרווקות. לטענתם יש להם יותר חופש להחליט ולבחור, סגנון חייהם הרבה פחות שגרתי ויותר מרגש.

מי סביר שיישאר רווק? סטטיסטית יש 3 קבוצות המאופיינות ברווקות:

אנשים השונים והחריגים מהנורמטיביים- גבוהים מאוד, נמוכים מאוד, בעלי מום/ נכות/ מחלה קשה, מוכשרים מאוד, מוגבלים מאוד.
אנשים שגדלו במשפחות חד הוריות והם מכירים את המודל הזה ואת יתרונותיו.
אנשים מסוימים בתרבות מסוימת שיש להם נטייה לבחור את אחת הבנות במשפחה שתטפל בהורה/ אח/ אחות והמשפחה מכוונת אותה להיות אחראית על הסבתא/ הורה.

שני סוגי רווקות:

רווקים מבחירה- כמצב ביניים, עד לנישואין או כאלטרנטיבה של עדיפות. אנשים אלה יהיו בדרך כלל בעלי דימוי עצמי גבוה, תחושת שליטה על חייהם.
רווקים כברירת מחדל- מצב המעבר/ הזמני הופך לקבוע למרות שהיו רוצים להיות בזוגיות. אנשים אלה יחושו פחות תחושת שליטה על חייהם כי יש להם הרגשה שחייהם נמצאים בהשהיה. הדימוי העצמי שלהם תלוי בנימוק של עצמם ל- למה הם רווקים.

חיים יחד ללא נישואין: צורת חיים מקובלת היום. בישראל נראה שמרבית הזוגות החיים בצורה זו עושים זאת לתקופה קצרה יחסית (עד שנתיים) ולאחר מכן הם מתחתנים או נפרדים. בישראל מתייחסים לתקופה זו כ"ניסיון" לקראת הנישואין ולא לצורה העומדת בפני עצמה. מחקרים מראים שאין שום קשר בין הצלחת הנישואין ויציבותם לבין חיים משותפים לפני. אחד הדברים שחיים אלה מנסים להסדיר זה את מערכת היחסים של בני הזוג עם משפחת המוצא ואת הכספים ביניהם. נמצא שבישראל אנשים לא מקיימים בזמן היחסים האלה את אותם כללים זוגיים שהם יקיימו לאחר הנישואין.

נישואין: מוסד הנישואין הוא אחד מהמוסדות העתיקים ביותר בתרבויות המזרח והמערב. הסטטיסטיקות מראות ש-92% מהמבוגרים מתחתנים או התחתנו בחייהם. הסיבה המרכזית לנישואין היא אהבה, אך מחקרים מראים שציפיות חברה, ביטחון כלכלי, הרצון לילדים ורצון ההורים הן סיבות מרכזיות. אין דברים שיכולים לנבא הצלחה במוסד הנישואין אך יש מדדים שנמצאו קשורים לכישלון הנישואין- גירושין.

5 שלבים בחיי הנישואין:

שלב 1: ירח הדבש- הזוג החדש: בני הזוג עדיין לבד ללא ילדים, בשלב זה יש הרבה מטלות זוגיות: התבססות כלכלית, מציאת עבודה, בית, תוכנית כלכלית. ויסות וארגון היחסים עם משפחות המוצא: ציפייה שאחרי החתונה ישתנו היחסים עם המשפחות. השלב מסתיים עם הולדת הילד הראשון. זהו השלב המועד ביותר לגירושין כי עדיין קל לפרק את החבילה.

שלב 2: המעבר להורות: מתחיל עם הולדת הילד הראשון. כולל מחויבות מחודשת למשפחה הגרעינית הקטנה שהקימו. שלב של הסתגלות ושינוי, שלב לא פשוט ובו בעיה עיקרית והיא חידוד ההתנגשות בין בית- משפחה ועבודה במלוא המובן. כשיש ילדים זה דורש שינויים וחלוקת עבודה בתוך המשפחה.

שלב 3: הורים למתבגרים: מתחיל כשהילדים הראשונים נכנסים לגיל ההתבגרות ומסתיים כשהילד האחרון מסיים את גיל ההתבגרות- עוזב את בית ההורים.

שלב 4: הקן המתרוקן: אין יותר ילדים בבית ובני הזוג נשארים שוב לבד. הזוג מבוסס יותר הפעם.

שלב 5: אחד מבני הזוג נפטר והשני/ה נשאר לבד עד שהוא נפטר גם הוא.

מקורות

רינה, ק. (2002). הקשר הזוגי. אח בע"מ, קרית ביאליק

ברגמן , נ. וכהן, א. (1994). המשפחה – מסע אל עמק השווה

הנדריקס, ה. (2000). לבסוף מוצאים אהבה. אחיאסף בע"מ

קליר, ר. ולנס, ע. (2011). הדיפראנצאציה של העצמי- פיתוח היכולת למובחנות של העצמי ביחסים קרובים: תאוריה , מחקר וטיפול.

Aylmer, R .C.(1989).The lounching of single young adult. In:B. Carter&McGoldrick (Eds.), The changing family life cycle. (chapter 9, pp. 191-209)

Catherall, D. R. (1992). Working with projective identification with couples. Family Process, 31, 355-367

Scharff, D. E., & Scharff, Y. S. (1991). Object relations couple therapy. Northvale, NJ: Jason Aronson Inc., pp. 43-60

Pistole, C. M. (1994). Adult attachment styles: Some thoughts on closeness-distance struggles. Family Process, 33, 147-159
Skowron, E. A. (2000). The role of differentiation of self in marital adjustment. Journal of Counseling Psychology, 47(2), 229-237

Johnson, S. M. (2005). Broken bonds: An emotionally focused approach to infidelity. Journal of Couple and Relationship Therapy, 4 (2/3), 17-29

למאמרים נוספים